התורה מצווה עלינו "לא תלך רכיל בעמך" ובכך מגבילה את היכולת לספר. היא קובעת, כי אין להפיץ את עלילות חברינו, לא כל שכן את סודותיהם.
עם זאת, אל מול האיסור ללכת רכיל ולספר את קורות עמיתיך עומדת החובה "לא לעמוד על דם רעך" , ו"אם לא יגיד ונשא עוונו" . כיצד מתיישבת סתירה זו?
ביסוד ההתנגשות עומד הפער בין מידע שמשרת את הציבור וגם את הרע שבו מדובר – מידע שנועד להגן עליו ואף להצילו, לבין "מידע" שנועד לספק סקרנות, אולי אף מציצנות.
וכך מפרט הרב יעקב אריאל את "זכות הציבור לדעת", על פי דברי החפץ חיים: המידע הכרחי לטובת הזולת, ואין בו סיפוק סקרנות גרידא או חטטנות, המידע יהא מדויק ביותר ויכוון לטובת חברו בלבד, ללא כל טינה אישית. בנוסף, מציין הרב אריאל - המידע יימסר בהעדר דרך אחרת למנוע את הנזק אלא במסירת האינפורמציה הנחוצה.
בפרשות האיומות של התעללות ורצח הילדים קיים ספק לגבי התועלת שתהיה לציבור מעצם ידיעת הפרטים הקטנים, וודאי ברמת הפירוט שכלי התקשורת נוטים אליה.
לא פשוט להגיע לדיוק מוחלט בתיאור בכלים בהם נאלצים כתבים להשתמש, במסגרת העבודה העיתונאית הלחוצה, וגם הנזק העומד להיגרם כתוצאה ממניעת המידע, והטובה היוצאת מפרסום פרטי הפרטים אינם ברורים.
האם כך הם פני הדברים גם לגבי העדויות שפרסם ארגון "שוברים שתיקה" בעניין מבצע עופרת יצוקה? האם ראוי להשתיק אותן? מה התועלת בפרסומן של עדויות אלו?
נדמה שהתשובה היא ברורה. העדויות מעמידות סימן שאלה מעל חוסנו המוסרי של צה"ל, הן מהוות סוג של תהייה – האם נעשה המאמץ הראוי למנוע מחייל להיכשל בהתנהגות לא מוסרית?.
המציאות הצבאית במהותה היא מציאות של כח , היא מציאות שיש בה מימדים וולגריים כמעט טבעיים, ויש צורך להיות רגישים בה לאופציה של כשלון ערכי. הדרך היחידה לעשות זאת היא לדרוש ולחקור היטב מה קורה כאשר הכח נמסר בידי החיילים והזכות להרוג ניתנת להם. הנתונים העגומים שכולם מסכימים עליהם, הם שרבים מאלה שנהרגו לא השתתפו בלחימה. אני מקווה ומאמין שכולנו מצטערים על מותם, אבל מוות זה מכריח אותנו לשאול – האם הוא היה הכרחי? האם הייתה דרך למנוע אותו? ובעיקר, האם ניתן למנוע מותם של בלתי חמושים בפעם הבאה?
חקירת מבצע עופרת יצוקה אינה צריכה להתמקד בחיפוש אשמים, עשבים שוטים או ממלאי פקודות. החקירה צריכה לוודא שבפעם הבאה יעשה הכל כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע ( אני מתפלל שכך היה גם ב"עופרת יצוקה"), שאם לא כן – דם נקי זה יהיה על ידינו.
כדי לוודא שהאינפורמציה תהיה מדויקת ביותר, ראוי לנו לא לסמוך על מסקנות חקירה של ועדות בינלאומיות, וגם לא על חקירה צבאית פנימית. לא נוכל לסמוך גם על ממצאים של ארגוני החברה האזרחית. רק על חקירה שהמדינה תוביל, באמצעות הכלים האיכותיים והטובים ביותר שיש לה. רק בדיקה מעמיקה שמסקנותיה יהיו נגישות לציבור תוכל לתת בידינו את הכלים למנוע נזק בעתיד.
הרב אבי נוביס דויטש הוא חבר שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם
פרופ' נועם זוהר, אחד ממחברי סעיף טוהר הנשק בקוד האתי של צה"ל, אמר בכנס על משפט, דת ומוסר בעופרת יצוקה, שנערך ביום רביעי (29.7) כי "טוהר הנשק הופר בעופרת יצוקה והייתה מגמה להשתיק ביקורת בתוך צה"ל במהלך המבצע.
הכנס נערך ביוזמת ארגון "רבנים למען זכויות האדם", תחת הכותרת "האם זה אנחנו, והקריאה לחקור את התנהלות צה"ל במבצע. צה"ל ודוברים ימניים בחרו להחרים את הכנס בשל הקריאה לחקירה ובשל השתתפות נציגי "שוברים שתיקה".
פרופ' זוהר, התבטא באותו מעמד בחריפות נגד גישת ה"אפס נפגעים לכוחותינו", המכרסמת בסעיף טוהר הנשק בקוד האתי של צה"ל, כרסום שעלה במחיר חיים של אזרחים חפים מפשע בעזה. אין טעם רב בחקירה פלילית של אירועים בעופרת יצוקה בטריבונלים בינלאומיים, אמר פרופ' זוהר, החקירה והדין בחשבון צריכים להיות בתוך ישראל, ובתוך צה"ל.
פרופ' זוהר ציין גם שאלמלא מאמצים של צה"ל לחסוך בחיי אדם, כגון הודעה מראש על הפצצות באמצעות כרוזים, ויצירת מסדרון הומניטארי, היו נהרגים בעזה אלפי אזרחים פלסטינים, ולא מאות, אולם, אמר זוהר, "יש לבדוק היכן היה זלזול בחיי אנשים שאינם יהודים, דמוניזציה, כרסום בנורמות של טוהר הנשק…". "הצבא צריך היה לערוך הרבה בירורים, לשמוע עדויות, ולערוך תחקירים", אמר זוהר. "אולם, לא נעשה המאמץ כדי שנדע. להפך – אולי מתרחש מאמץ רב כדי שלא נדע. ..זהו סימן של חולשה, וגם מקור של חולשה. נשאלת השאלה אם הילדים שלנו יחזרו הביתה שלמים בנפשם, ולא רק בגופם, נשאלת השאלה – מי אנחנו?".
פרופ' אייל בנבנישתי, מומחה למשפט בינלאומי, אמר בכנס כי הוא בחר להתפטר מסיבות דומות מתפקידו כיועץ משפטי חיצוני בצה"ל, וקרא אף הוא לחקירה של האירועים בעופרת יצוקה.
נציגי ארגוני זכויות אדם שהופיעו בכנס, כאגודה לזכויות האזרח, ורופאים למען זכויות אדם, הביאו דוגמאות למקרים קונקרטיים של פגיעה בחיי חפים מפשע, שהונחו בפני צה"ל על כל פרטיהם, וצה"ל לא הגיב, וככל הידוע לא פתח כלל בחקירה בעניינם. עו"ד לימור יהודה מהאגודה לזכויות האזרח דיברה על כך שלמרות פניות חוזרות ונשנות הצבא לא ענה לאגודה מה היו הוראות פתיחה באש בעופרת יצוקה.
הרב אריק אשרמן, מנכ"ל שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם: "ההתעלמות אינה מחזקת את ילדינו , אלא מפקירה אותם. זאת לא אהבה וזה לא מחזק את צה"ל. אנחנו לא מקבלים את הצבא המוסרי שכולנו רוצים על מגש של כסף.. ". הרב אשרמן קרא אף הוא לחקירה חיצונית לצבא, של אירועי עופרת יצוקה.
יום רביעי, ח' באב, 29 ביולי,
במכון ון ליר, רח' זבוטינסקי 43 ירושלים
סדר היום:
09:00-09:30 – התכנסות ודברי פתיחה: הרב אריק אשרמן, מנכ"ל שומרי משפט.
וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל: תהלים, ע"ח;ה
09:30-10:30 עדויות של חיילים ופלסטינים ממבצע "עופרת יצוקה".
וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט לְקָו וּצְדָקָה לְמִשְׁקָלֶת: ישעיהו, כ"ח;יז'
10:45-12:00 מושב ראשון: תפקיד המחלקה המשפטית בצה"ל: להציב גבולות או להכשיר.
מנחה: טלי ליפקין שחק
משתתפים: עו"ד דניאל רייזנר – ראש מחלקת דין בינ"ל בפרקליטות הצבאית לשעבר, עו"ד לימור יהודה – האגודה לזכויות האזרח בישראל, פרופ' עמיחי כהן – הקריה האקדמית – אונו, פרופ' אייל בנבנישתי-אוניברסיטת ת"א, דובר צה"ל החליט שלא לשלוח נציג.
הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה-טּוֹב; וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם-אֱלֹהֶיךָ.מיכה,ו';ח'
12:30-13:45 – מושב שני: הלכה וצבא – מהו מקומה של הרבנות הצבאית בצה"ל, בעקבות תפקודה במבצע "עופרת יצוקה".
מנחה: יוסף כהן
משתתפים: הרב דוד רוזן, לאה שקדיאל, הרב אבי נוביס-דויטש, דובר צה"ל החליט שלא לשלוח נציג.
הישר בבני אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב. ועל כן הזהיר בו הכתוב, ונשמרת מכל דבר רע. רמב"ן לדברים פרק כג פסוק י
13:45-15:00 – מושב שלישי: מה היא "רוח צה"ל" ומה הוא "הקוד האתי".
מנחה: רונית פיסו – האגודה לזכויות האזרח
משתתפים: הרב פרופ' נעם זוהר – אוניברסיטת בר אילן, פרופ' אברהם בל – אונ' בר אילן, דובר צה"ל החליט שלא לשלוח נציג.
15:00-16:00 – סיכום.
