מתוך דו"ח "שוברים שתיקה"
כשאנחנו נכנסנו בעצם לרצועה אנחנו נכנסנו על בסיס רכוב ואיך שאנחנו נכנסנו כינסו את כולנו, המ"פ שהיה אחראי על המוצב כינס את כולם והעביר איזשהו תדריך לגבי אופן ההתנהלות שלנו בפנים. היתה שעת לילה מאוחרת, היה חושך, וכולנו נדרשנו למשמעת מאד רצינית בנוגע לתדריך הזה ספציפית ואז על כל השלכותיו שנפעל. אז הוא פירט כל מיני נהלים מבצעיים איפה מותר לנו לטייל, איפה אסור לטייל, אסור להסתובב לבד מחשש לחטיפות וכו' וכו', ובין יתר הדברים הוא ציין בלאו חמור ביותר לעלות לגגות. מה שהוא הסביר למעשה זה שלחיל האוויר יש אור ירוק לירות על דמויות בגגות. חיל אויר לא תמיד יעשה את ההפרדה, לא תמיד יש לו את היכולת לסגור מעגל כל כך מהיר אם מדובר פה באזרח, בחייל, במחבל, מבחינתו אדם שעולה לגגות הוא מופלל. מה שהובהר לנו למעשה זה העלייה לגג היא בעצם הפללה של אותה דמות. כלומר ההנחה היא שאין לאף אחד ובכלל זה גם לחיילי צהל, אין לאף אחד מה לעשות בגגות ואם מישהו עולה על גג סימן שכוונתו היא לרועץ. ואפילו הוא הביא דוגמה של איזה מפקד מגבעתי שאנחנו החלפנו שהעיפו פשוטו כמשמעו בחזרה לישראל כיוון שהוא באמת עלה על הגג לעשות את צרכיו והעיפו אותו משם. כלומר היה מדובר פה באירוע מאד מאד חמור מבחינת ההתייחסות של הפיקוד לדבר הזה. ונאמר לנו שזה משהו שהוא כלל צהל"י, כלומר מבחינת כל הכוחות בשטח יש פה לאו ברור, חד, שאין לו יוצאים מן הכלל. כלומר אין לאף חייל צה"ל מה לעשות על הגג. עלייה על הגג כמוה כהתאבדות.
כי כוחותינו יורידו אותך?
כן. מה שנאמר שבאמת יש כלי טיס כאלה ואחרים שפשוט יורים על דמויות שנמצאים בגגות. כלומר אנחנו ידענו שיש כל מיני מסוקים ומטוסים למיניהם שהם בשמיים, שומעים אותם כל הזמן, רואים אותם כל הזמן. ולכלי הטיס האלה יש יכולת אש ואין פה משחקים. כלומר מי שנמצא על הגג-דמו בראשו. זה ככה נאמר לנו בלאו גמור. וגם נאמר שזה משהו שהוא כלל צהל"י. כלומר כל הכוחות שלנו בשטח מכירים את הדבר הזה.
מתוך דו"ח "שוברים שתיקה"
מה מטרת המבצע, אגב? מה אמרו לכם?
שאנחנו נכנסים דבר ראשון ליצור תנאים למשא ומתן להביא את גלעד שליט, הנושא הזה עלה. אמרו לנו שאנחנו נכנסים כדי לאפשר שקט לתושבי הדרום ולערער את שלטון חמאס… כל המבצע היה בסימן של להיכנס ולעשות סדר.
ככה התבטאו, זה הביטוי הרשמי? איך המג"ד שלך התבטא? אתה זוכר שהיו ביטויים שגרמו לך להרגיש ש"זה לא צה"ל שאני מכיר"?
כן, היה פרש תורכי (חשד לחדירה בגדר) בזמן שתפסנו את גזרת הגדר. היה פרש תורכי, היינו צריכים לתפוס את החודרים בשטח ישראל. נכנסו ועצרנו ליד חפ"ק המ"פ בש"ג והוא עצר אותנו. הוא אמר לנו "חבר'ה, יש חדירה, יש מחבלים, אנחנו הולכים לפרק להם את התחת, לאנוס אותם, לזיין אותם". אלה ביטויים שלא ציפיתי מהמ"פ שלי להגיד. לא ציפיתי ממנו להתבטא ככה. תגיד "יש חדירה, תהיו דרוכים. אנחנו הולכים"… אפילו לחסל נשמע לי קצת… אלה ביטויים שלא שמעתי.
היו עוד מקרים שאתה זוכר שצרם לך באוזניים?
היה מ"מ מהצנחנים ששמעתי שדיבר בדיעבד על התקלה שהייתה להם, "איך פירקנו אותם, הפכנו להם את הבית שם, לא השארנו אבן על אבן". אוקיי, למה עשיתם את זה? ירו מהבית? "לא, לא ירו מהבית, ירו ליד. הרגנו את המחבל ונכנסו להפוך את הבית".
וכשאתה שומע את זה? מה אתה מגיב?
אני מסתובב והולך, אני לא אוהב את הדברים האלה. עזוב שזה לא הומאני, זה לא מקצועי, אתה מתעסק בחארטה עכשיו. יופי, אתה גבר, אז פירקת בית, מה? בדיוק כמו שאני מתייחס לחיילים שמורידים כאפות לפלסטינים במחסום. קילל אותך, הורדת לו כאפה, יופי, זה לא הרמה שלנו. צבא שמתעסק בדברים האלה, בלפרק בתים כי ירו צרור ספוראדי מהאזור, זה לא צבא מקצועי. ממש התעסקו בשטויות.
מתוך דו"ח "שוברים שתיקה"
היה קטע שדי-ניינים עשו חישופים, זה היה מדהים. בהתחלה אתה נכנס ואתה רואה הרבה בתים ואחרי שבוע, אחרי החישופים, אתה רואה שקו האופק מתרחק, הוא היה כמעט עד הים. פשוט הורידו את כל הבתים בסביבה כדי שלא יהיו מקומות מסתור למחבלים. בין השאר הורידו לולים שלמים על התרנגולות שבהם.
…הדי-ניינים היו במשך השבוע שחיכיתם?
כן, זה היה במהלך השבוע, איזה יום או יומיים. יש פלוגה של הנדסה. אני לא יודע כמה די-ניינים יש במחלקה או פלוגה כזאת.
הבתים שהורידו – אלו בתים שירו מהם?
לא, לא בהכרח.
בשביל מה בעצם הורידו אותם?
אין לי ספק שזה לצורך מבצעי, אתה יכול להתווכח כמה זה נחוץ וכמה זה מוסרי אבל זה לגמרי מבצעי כדי לא לאפשר להם לתפוס עמדות שמסכנות אותנו.
כמה בתים הורידו?
רדיוס של כמה מאות מטרים. זה לא היה אזור צפוף. זה פרבר. אזור כפרי.
הורידו את כל הבתים?
כמעט. לא רק די-ניינים הורידו, היו גם מקומות שהפציצו. באחד המקומות שהורידו זה כן מקום שהיתה שם היתקלות.
מה גודל השטח אחרי החישוף שראית?
אני רואה חורבות.
מתוך דו"ח "שוברים שתיקה"
בסריקות הראשוניות שסורקים אמל"ח (אמצעי לחימה), נכנסים ופתאום מישהו פותח ורואה כלי חרסינה ומתחיל כזה לזרוק על הרצפה. יש דברים כאלה שזה מין הפרות כאלה. אנשים שעשו את זה, זה אותו סוג שמדבר על זה שצריך להיכנס בערבים, יש להם פחות ערך לציוד של המשפחה. יש דברים קטנים, אבל זה לא ברמה של לשרוף דברים או סתם לזרוק מהחלונות. אלה דברים קטנים.
זה נעצר?
זה נעצר וזה מתחיל עוד הפעם. כתובות על הקירות.
מה כותבים?
"עד מתי" או כתובות על המחלקה או "ניכנס במחבלים".
מאיפה נראה לך שזה נובע? הרי זה לא חייל אחד בכל הגדוד.
כתובות על הקירות לא נובע משנאת ערבים, אלא מזה שאתה חייל – אתה כותב בעמדה או בשירותים, זה טבעי לחיילים לעשות.
אבל בכל זאת אתה פה בבית.
נכון, צריך לחשוב על זה כדי לא לעשות את זה. אבל אתה לא מרגיש את זה, למשל הבית שלנו היה נטוש ואתה עושה שם בכול כבשלך, אתה שובר בלטות כדי להכין שקי חול, אתה שובר כדי להכין עמדה. זה נהפך… אתה לא חושב על זה בכלל, אתה לא חושב על זה שזה בית של משפחה שתחזור אליה.
השתמשתם להם בציוד? יש חוקים בכניסה לבית?
יש הגדרה שלא אמורים לגעת בציוד של המשפחה, לשבת להם על הספות ודברים כאלה, אבל לא מתייחסים לזה. אתה נמצא בבית ואתה נכנס בלי שק"ש, המקסימום זה חולצה טרמית וחם-צוואר וקר בלילה, אז אתה לוקח מזרונים ושמיכות.
לך זה נראה בעייתי לשבור כלי חרסינה, אבל דיברת על זה שאנשים מחכים לעשות את זה או לעשות כתובות על הקיר. מה נראה לך שמניע את זה?
גם התלהבות של המבצע, גם גזענות. אלה ששברו, הם עשו את זה כי זה היה שייך לערבים וגם אווירה כללית של צבא ואתה בתוך החרא של עצמך ולכתוב על הקיר לא נראה לך נורא. אם אני הייתי האדם שחזר לבית שלו וראה את הקיר מקושקש הייתי מתבאס יותר על זה שכל הפרדס שלי נעלם. זה היה צורך מבצעי לחשף את השטח למנוע הסתננות של חוליות של משגרי קסאמים. בתוך כל האווירה זה לא נראה כל כך נורא.
היה הרבה הרס מסביב? מה נהרס?
בעיקר פרדסים, בתים – חלק נהרסו עם די-ניים כמו בקטע של ואלס עם בשיר שהטנק נוסע ברברס ונכנס לבית, אותו דבר קרה לבית שלנו עם די-ניין. הוא עשה חור בקומה הראשונה וגם בהפצצות שהיו לפני, רואים.
הדי-ניינים עבדו מסביב כל הזמן?
כן, כמעט כל הזמן.
מה הוא מחשף?
דבר ראשון את הפרדס, אחר כך הורס בתים ליד כדי לפתוח צירים, כדי למנוע מסתור בכל האזור של הבית שנמצאים בו. הוא פותח ציר לאכזריות. זה ציר שלא קיים, ציר שפעם היו בו פרדסים וחממות. נגיד, הבית שלנו בגלל שהיה קיצוני, הוא עשה סוללה שכשאתה יוצא החוצה, שלא יוכלו לירות עליך מהבתים הרחוקים. כל הזמן שינו שם את השטח.
מתוך דו"ח "שוברים שתיקה"
נכנסנו שם לבית, סרקנו אותו, בסריקה מצאו דברים שלא מצאו קודם. מצאנו שם קלצ'ניקוב וכמה רימונים, מתחת למיטה באחד החדרים. זה בית של פעיל פת"ח, היו שם תמונות שלו עם ערפאת בסלון ובבית הזה היה איש זקן חולה סכרת שבקושי היה יכול ללכת. המשפחה שלו הלכה והוא נשאר שם. הוא היה איתנו כל השבוע.
השארתם אותו בפנים?
כן, הוא היה נעול בבית שלו שלושה שבועות. הוא גר עם אשתו בקומת הכניסה ולמעלה גר החתן שלו עם הבת שלו. אף אחד לא היה, רק הוא נשאר. הייתה עמדת שמירה על פתח הבית ובהתחלה שמו לו מזרון ליד הדלת. יצא לי לראות אותו שם שוכב כל השבוע. באיזה שהוא שלב היה קשה לו לקום אז הוא ביקש מיטה שהוא יוכל להתרומם בקלות. לא היה יותר מדי דו שיח איתו. הבאנו לו באיזה שהוא שלב אוכל והתחלנו לבשל מהאוכל של הבית למרות שהייתה אספקה, אבל האספקה זה סנדוויצ'ים עם קבנוס, אז אחד מהחבר'ה התחיל לבשל והבאנו לו גם מהאוכל שבישלנו. בדיעבד, לא הייתה הצדקה לבישול מהאוכל של הבית כי קיבלנו אוכל, אבל קשה לשפוט את זה כשאתה שם שבוע ואוכל אוכל מגעיל. הבאנו לו רופא, הרופא של היחידה שיסתכל עליו. היה דיבור על לפנות אותו אבל לא רצו, השב"כ לא רצה אותו כי לא היה מה לעשות איתו. הרופא אמר שאין לו סכנה מיידית לחיים, אבל אם זה לטווח ארוך, ממשיכים עוד כמה שבועות זה בטוח לא בריא לו וזה יכול לסכן את החיים שלו. לא יודע מה הסתיים איתו כי יצאנו במוצאי שבת אחר כך באמצע הלילה, הוא ישן או עשה את עצמו ישן.
אז כמה ימים הוא היה לבד עם חיילים שסרקו שם?
שבועיים. לא היה לו שמץ מה הולך בחוץ. הוא אמר "בואו תוציאו אותי לכביש כדי שייקחו אותי לבית החולים". אנחנו אומרים לו "אין כביש", הדי-ניינים הרסו הכול. באיזה שהוא שלב נגמרו המים והוא אמר שבבית ליד יש שיבר שאפשר לפתוח, כנראה שהוא התכוון שזה מחובר לעוד מיכל. אנחנו אומרים לו "איזה בית"? "פה ליד". אנחנו אומרים לו "הרסו את הבית הזה". הוא היה בשוק. נראה לי שהוא יצא החוצה וראה את מה שהולך שם, שכונה חרבה. חלק מהבתים היו הרוסים כי היו שם חמושים, שבמהלך הסגירות הרסו את הבית ובחלק מהבתים היה חשש למנהרות וחלק חסמו קו ראייה. זו הייתה הצדקה להוריד אותם. הורידו בתים על קו ראייה ומטעים שלמים חישפו.
מה זאת אומרת בתים שחסמו קו ראייה?
יש לך איתורים, לפלוגה שתפסה גזרה, היא תיצפתה לאזור מסוים והבית שבו ישבו, מולו היה בית שחסם קו ראייה קדימה והיו כמה בתים שהורידו.
ומה זה אומר בית שיש בו חשש למנהרות?
אני לא לגמרי יודע מאיפה ביססו את החששות, אבל הרבה זה ממודיעין.
אבל סרקו בתים.
אבל לא תמיד מצאו… אז אנחנו שוהים שם שבוע, סדר יום – לא עושים יותר מדי, מחזיקים את העמדות ומתצפתים ומדי פעם מוציאים עוד סריקה, לוקחים בית לעשות סריקה. באיזה שהוא שלב, הקצין שלנו החליט שהוא עושה אימון זריקת רימון ולא הספקנו לעשות את זה לפני שנכנסנו. הלכנו לבית ליד, תפסנו חדר פנימי וכל פעם מישהו בא וזרק רימון פנימה. הבית הושחת לחלוטין. באיזה שהוא שלב רימון יצא מחלון ליד ופגע בצינור גז והתחילה דליפת גז אז חדלנו את האימון. חזרנו חזרה. מדי פעם היה פתאום מצבים שהופיעו עוד אזרחים. היה כוח אחר שסרק בית ליד ומצא שם אזרחים. ריכזו אותם, לא יודע מה עשו איתם. יום אחד נכנסו לבית אזרחים פליטים ועשו עליהם סריקה ולקחו אותם הלאה או שריכזו אותם בבית ליד. לדעתי הם היו שם כל הזמן. לא הייתה שליטה כל כך, השתמשו בהם כ"ג'ונים" (בשלב אחר בראיון העד תיאר את נוהל "ג'וני" כנוהל של שימוש באזרחים פלסטינים כמגן אנושי בסריקות בתים) ואז שחררו אותם ואז נתקלו בהם שוב בסריקות מאוחרות יותר.